ביגוד

הם לא שואפים לבגד ממותג, גם לא לבגד מרשים במיוחד, יש להם בקשה צנועה  "נכון שקשה לנו ואנו מנסים לשרוד, אבל לפחות שלא יראו עלינו ..."

הבגדים מעידים כאלף מילים על הלובש,

איזה פער יש בין ילד במראה מסודר ומטופח לילד במראה דהוי ישן ומזולזל?

כמה השלכות רגשיות, חברתיות ולימודיות תלויות בכך?

זה ממש מביך, משפיל להסתובב בצורה מוזנחת, תחושת עליבות רחמנות אופפת את כל הישות. "כשאני רואה אותם לבושים בצורה כזו, ליבי נחמץ אני מרגיש שאני מתבייש בשבילם..." אומר אחד המתנדבים.

הבגד כבר קצר... הילד גדל, כבר לא מתאים למידה... תפור טלאי על טלאי, "חרשו" אותו, זהו מיצו.

בגד חדש מחדש את המהות הפנימית, הוא מקפיץ את השמחה בלב.

אבל בגד חדש הוא משהו חלומי, הוא מעבר ליכולת....