לארגון "ברכת אברהם"
שלום, שמי ע.מ. ואני בת 28, אני גרה במגדל העמק, ישראל.
גדלתי במשפחה מסורתית והייתי נערה חילונית במשך מרבית חיי. לא היה מי שידריך אותי בקשיי החיים, לא הייתה לי דרך ללכת אחריה מבחינת ערכים ומוסר כיוון שהייתי צריכה לתמוך במשפחה שלי כלכלית. אמא שלי מאוד חולה ואבא שלי אלכוהוליסט. התחלתי ללכת לשיעורי תורה לפני שנתיים שיעורי התורה היו ועדיין הינם המפלט שלי.
מצאתי משפחה בשיעורי התורה מכיוון שבנות אחרות שבאו לשיעורים גם, היה להם רקע משותף כמו שלי. מצאתי הדרכה במוסר שלמדתי מהתורה היקרה שלנו. יש לי רבנית שאליה אני יכולה לפנות כל פעם שאני בצורך. השיעורים הללו החזיקו אותי מליפול, מלחפש סוג אחר של נחמה והתחלתי לפתח מודעות עצמית בקשר לכל צעד שאני עושה, כל מחשבה שיש לי, ואפילו כל מילה שאני אומרת.
תודות לשיעורים האלה, הרבה בנות, ואני בתוכם נושענו.
אני חייבת להוסיף ולספר לכם שלפני שיעורי התורה הללו, הבנות נהגו ללבוש בגדים לא צנועים ואפילו לבוא לבית הכנסת בשבת עם טלפונים דולקים עליהן. וכמה זה חשוב להתפלל בכלל וללמוד הלכות. התחלנו ללמוד בהדרגתיות הלכות ולנהוג לפיהן.
כמו כן, הקשר שיש לנו עם הרבנית שלנו, לא מתחיל ומסתיים בשיעורי התורה הללו, מכיוון שהרבנית שלנו כאן בשבילנו, דואגת לנו, יושבת ומנהלת שיחות אישיות עם כל אחת מהבנות, מחזיקה אותנו ולא נותנת לנו ליפול. זה מגיע לנקודה שאם אחת מהבנות מתחתנת, הרבנית דואגת לכל סידורי החתונה ועוזרת לה להתחתן בצורה מכובדת.
לא היה לי מושג שאיכפת לי כל כך מהשיעורים, ושאני זקוקה להם מאד עד שבזמני לחץ בעבודה אם אני לא מגיעה לשיעורים אני כבר מרגישה ירודה מבחינה מוסרית ורוחנית, באופן אישי, אני לא יכולה לחיות בלי השיעורים הללו.
אני מודה גם בשם חברותי לרבנית היקרה שלנו, ולכל מי שעוזר ותורם למדרשיה שלנו.